מאמרים

 


הכל על ורידים
Description: C:Users	alioDesktopרם אברהמי כתבות_filespic_32219_101.jpg
הכל על ורידים
12/07/2010 11:23:39 | ד"ר רם אברהמי

הכול על הורידים: מבט רחב על הבעיה ואופן הטיפול.

איך הדליות נוצרות? מתי צריך להתחיל לטפל בהן ומה השיטות המועדפות? מה זה סקלרותרפיה ,הזרקות קצף, ניתוחי ורידיים ואפשרויות טיפול חדשניות: אנדו לייזר וגלי קול. כל השאלות וכל התשובות

מאת: ד``ר רם אברהמי

מערך הורידים ברגליים מורכב משתי מערכות עיקריות. מערכת אחת, עמוקה, נמצאת בתוך השרירים ומעבירה כ-95 אחוזים מהדם מהגפיים ללב. המערכת השנייה, השטחית, נמצאת באזור התת-עורי ובה נוצרות הדליות. שתי המערכות מחוברות ברשת ורידים. כשזרימת הדם תקינה, היא נעשית מהמערכת השטחית אל המערכת העמוקה וממנה לכיוון הלב.
השרירים פועלים כמו לב מקומי: הפעלתם - בהליכה או בהתעמלות - מזרימה את הדם ביתר עוצמה מהרקמות אל הלב. אם, לרוע המזל, יש שיבוש בשסתומים – הדם הורידי "חוזר". כלומר, זורם כלפי הרגליים. כך נוצרות הדליות.

הורידים לא עומדים בלחץ?
הוריד לא יכול לשאת לחצים גדולים. בעוד שהעורקים נושאים לחץ ממוצע של 120/80 מ"מ כספית, בורידים הלחצים בין 2 ל-15 מ"מ כספית בלבד. כשהשסתום בוריד מתקלקל הלחץ בוריד עולה, הוא מתנפח כמו בלון ונוצרות דליות – ורידים בולטים מפותלים בצבעי כחול או סגול כהה. כשהנפיחות היא רק בנימים הקטנים והדקים, מתקבל מראה של קורי עכביש בצבע אדמדם. אי אפשר לתקן שסתומים. כאשר שסתום אחד קורס, הוא גורר עוד ועוד שסתומים אחריו.

עד כמה הבעיה נפוצה?
40% מהנשים בגיל הפוריות סובלות מדליות. בגיל מבוגר, השכיחות עולה לכדי 80%. אצל הגברים, 15% סובלים בגיל צעיר, ובין 30 ל-40% סובלים בגיל מבוגר. 2-3% מכלל הסובלות והסובלים יפתחו כיבים מודלקים.

ממה זה נגרם? מה הסיבות להופעת דליות?
אם לאימא שלך יש דליות ברגליים, לך ולאחיותייך יש סיכון של 70% שהבעיה תופיע גם אצלכן.

ואם לאבא שלי יש דליות?
אם הנטייה הגנטית לדליות מקורה האב, הבעיה אצל הבנות תהיה חמורה יותר. גם משקל עודף משמעותי יכול לגרום להופעת דליות.

האם הדליות נפוצות יותר בקרב נשים בהריון?
בזמן ההיריון מופיעות דליות כתוצאה מאגירת נוזלים, עלייה במשקל, הגברת נפח הדם בגוף, לחץ של העובר על ורידי הרגליים ושינויים הורמונאליים. מדובר בדרך כלל בדליות שנעלמות אחרי הלידה וההנקה. אצל נשים שעברו יותר מחמישה הריונות, גובר הסיכון להתפתחות דליות קבועות ואי ספיקה ורידית גדל.

העבודה שלי כרוכה בעמידה ממושכת. האם אני בסיכון יתר?
גם עמידה ממושכת היא סיבה להופעת דליות. מי שעומד/ת יותר מתשע שעות ביום מגביר/ה את הסיכון לדליות. עם זאת, עמידה ממושכת איננה מחייבת הופעת ורידים. עובדה, יש הרבה אנשים שעבודתם כרוכה בעמידה ממושכת והם לא מפתחים דליות.

מה עוד עלול לגרום להופעת דליות?
טיפול הורמונאלי בגיל המעבר מעלה את ההסתברות להופעת הדליות וכן עייפות החומר. כן, כן, פשוט כך. עם הגיל פוחתת יעילותם של שסתומי הורידים ברגליים.

האם גלולות למניעת הריון מייצרות דליות?
רובצת על הגלולות דעה קדומה שמבלבלת בין כמה תחומים. ארבעה אחוזים מהנשים סובלות מקרישיות יתר. אם הן גם מעשנות וגם לוקחות גלולות, קיים סיכון לטרומבוזות ללא קשר לורידים.
גלולות יכולות להחמיר מצב נימים או דליות קימות.
באופן כללי, מי שיש לה נטייה לורידים שטחיים לא חייבת להימנע מנטילת גלולות.
אם יש היסטוריה של קרישיות יתר או הייתה פקקת ורידים עמוקה יש להימנע מעישון וגלולות .
האם אפשר למנוע דליות?
רק במידה מוגבלת. ההליכה היומית היא מרשם מצוין למניעת דליות וכן כל פעילות ספורטיבית שאינה גורמת ללחץ תוך בטני מוגזם (כמו הרמת משקולות, למשל). בנוסף, רצוי להימנע מעמידה של יותר משמונה שעות ביום.
מתי צריך לטפל?
הטיפול בדליות הוא אף פעם לא בגדר "טיפול מציל חיים", אלא כזה המשפר את איכותם. בהתאם לכך, כמעט תמיד ההחלטה על הזמן המתאים היא בידי בעל או בעלת הדליות.



מטפלים בדליות בשני מקרים:
א. כאשר הן מהוות מטרד אסתטי (ואלה הם רוב המקרים(.
ב.כאשר הן כואבות, מקשות על העמידה, גורמות להתכווצויות שרירים ,גירוד או שהתפתחו בהן דלקות שטחיות הכוללות אודם, חום מקומי ובמקרים בודדים כיבים ופיגמנטציה.

כיבים?
זה נשמע מפחיד.
פצע ורידי אכן כואב ומטריד אך אינו מסכן הרגל, בניגוד לפצע מחוסר זרימת דם עורקית. כיב שאינו מתרפא דורש כמובן התערבות רפואית.

האם עלולים להיווצר קרישים בורידים?
קריש (טרומבוזה) פירושו פקקת של וריד. פקקת שטחית מאופיינת באודם וחום מקומי. ניתן לטיפול כירורגי קצר או תרופתי .

לאיזה מומחה צריך לפנות כדי לטפל בדליות?
מי שאמור מטפל בדליות הם רופאים כירורגים המומחים לכלי דם.

איך מטפלים בדליות?
אין שיטה אחת המתאימה לכל המצבים! יש לבחור השיטה לפי סוג ומצב הורידים .

תרופות – אין תרופה שמרפאת דליות. יש תרופות המקלות על הסימפטומים.
גרביים אלסטיות – זהו הטיפול השמרני. את השימוש בגרביים אלסטיות רצוי ללוות בהליכה יומית נמרצת, שמפעילה ביתר יעילות את הזרמת הדם מהרגליים לכיוון הלב. את חוזק הגרב קובע הרופא המטפל, והוא גם מציין זאת במרשם. את המידה המתאימה בוחרים בחנות, וחשוב לבחור גרביים יהיו נוחים - לא רפויים אך גם לא לוחצים מידי, כי אז לא ניתן יהיה להתמיד בלבישתם. מעט מאוד אנשים זקוקים ללחץ חזק ממש.
הטרשה -סקלרותרפיה (
sclerotherapy) – הטיפול הנפוץ ביותר לדליות ולנימים, והוא מצוי בשימוש החל משנות ה-70 של המאה ה-20. שיטת הטיפול נסמכת על הזרקת חומר אלכוהולי לרוב, הגורם לכוויה כימית בוריד. כתוצאה מהכוויה, מתפתחים בוריד קריש דם ודלקת שטחית שחוסמים והורסים אותו, ובסופו של דבר הוריד הופך לרקמת צלקת והדם מפסיק לזרום דרכו. בחלק מהמקרים, הגוף מצליח לפתוח את הקרישים והוריד חוזר לתפקודו הלקוי. צפויה הרגשת אי נוחות והכאב סביב מקום ההזרקה. יכולות גם להופיע פיגמנטציה, אודם, גבשושיות קטנות לאורך הוריד שנחסם.
הטרשה (סקלרותרפיה) תחת אולטרה סאונד – החל משנת 1996, התפתחה שיטה המאפשרת הזרקה ישירה לוריד הספנה, שהוא מקור הבעיה. כך בהנחיית אולטרה סאונד ניתן להזריק החומר המטרש ישירות לוריד. במקום נוזל מזריקים חומר קצפי הנצמד טוב יותר לדופן הוריד וחוסם אותו ביתר יעילות.

ניתוח וריד הספנה (סטריפינג)- בניתוח קושרים את הוריד בשני קצותיו (במפשעה וליד הקרסול), חותכים אותו ושולפים אותו החוצה במלואו. כדי להוציא ענפים צדדיים שיוצאים מתוך וריד גדול, עושים חתכים נפרדים, לכל קטע לחוד. בגרמניה ובצרפת מקובלת כיום אסכולה חדשה, שמנסה לשמר את הוריד. לפי אסכולה זו, קושרים ושולפים רק אותם חלקים שנראים באולטרה סאונד כנתונים באי-ספיקת שסתומים.
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית ואין מה לחשוש מסילוק הוריד: מערכת הורידים העמוקה לוקחת על עצמה להשלים את תפקוד הוריד או הורידים שהוצאו.
חסרונות הניתוח: כמו בכל ניתוח, גם בזה קיימים הסיכונים הרגילים כמו זיהום. פרט לאלה, תיתכן פגיעה בדרכי הלימפה ובעצב הקרסול הפנימי עד כדי איבוד תחושה. אחרי הניתוח דרושה חבישה במשך חודש ויש לקחת בחשבון שנשארות צלקות. ההסתברות לחזרת הדליות נעה בין 10-15%.

אנדו-לייזר (לייזר תוך-ורידי)- טיפול חדשני מאסכולת הטיפולים המשלבים מקסימום תוצאה עם מינימום אגרסיביות כלפי הרקמות והגוף .
הטיפול נעשה תחת אולטרה סאונד, ובמהלכו בהרדמה מקומית מחדירים לוריד סיב לייזר דקיק. הלייזר מופעל לאורך הוריד הקלוקל וגורם להרס תרמי מבוקר של הוריד ללא צורך בחתכים ובהרדמה כללית.
RF (גלי רדיו) – טיפול בגלי רדיו תוך ורידי הינו טיפול הזהה לטיפול באנדו לייזר רק הטיפול בוריד נעשה בעזרת צנטר שבקצהו מקטע המשדר גלי רדיו אשר גורמים לפגיעה סלקטיבית בדופן הוריד והורסים אותו.