קובץ עצות לילוד בריא

קובץ עצות לילוד בריא

להורים בשעה טובה!  להלן קובץ שנרשם ומתעדכן מעת לעת. חלק מהכתוב הוא רפואי פרופר וחלק עניין של גישה. כשנדרש אני מציין שמדובר בדעתי.

שתי עצות לפני הקובץ עצמו: נא קראו בתשומת לב את 'שיטות עבודה' בלשונית למעלה, להבטחת איכות העבודה יחד. מומלץ מאד לעשות קלסר ולשמור בו הפניות, מעבדות ודפי מידע

 

1. התפתחות

מדובר בעולם מלא של תוכן. לימוד עצמי וקריאה תוך כדי גידול הילדים הינם זכות, חובה וכן אחריות שאיש לא ייטול על עצמו במקומכם. נא השיגו ספר אחד מקיף ואמין, למשל  "התינוק והילד".

הרעפת חום ותגובה לבכי הם הכרח בחודשי החיים הראשונים, עת התינוק בונה אמון בעולם ובהוריו. ניתן לדבר על מיתון תגובות לתופעות כמו בכי בלילה סביב גיל 9 חודשים לערך, ואת זה יש לעשות בהדרגה ללא יצירת תחושת נטישה או תסכול מתגברים.

תינוק אינו זקוק לגירויים מלאכותיים כגון צעצועים מנגנים ומהבהבים, ובהמשך ילד אינו זקוק לצעצועים ממונעים. אני ממליץ בחום לגלות ולחוות דברים דרך הטבע ופעילות הגוף.

המלצות תנועה:  המקום הנכון התפתחותית לתינוק רך ער הוא מזרן פעילות עם עידוד להרמת ראש והחזקת חפץ בהמשך. אין תועלת במוצרי "אוניברסיטה"  בהם שוכבים על הגב בוהים ובועטים- הדבר מעודד השטחת ראש אחורית, הטיית הצוואר ושימוש יתר ברגלים. בהרמת תינוק מומלץ להסב אותו לצדו ולא למשוך עם ראש שמוט לאחור. בתינוקות שניזונים מבקבוק יש להחליף צדדים. להעדיף עגלה על סלקל שמונח על גלגלים. להימנע מטרמפולינה שהיא המקביל התינוקי לכורסת טלוויזיה.

חפץ מעבר: אנא קראו על הנושא. מומלץ להצמיד לתינוק מגיל חודש בערך חפץ כגון חיתול בד. הדבר מקנה בטחון ושקט בהמשך ההתפתחות. יתרון חיתול בד הוא האפשרות לכבסו.

 

2. שינה טיפול ותנאי סביבה

מומלץ לישון בעריסה, ובחודשים הראשונים- בחדר ההורים.

הרגלי שינה ניתן להקנות מגיל רך. הצעד הראשון הוא השכבה לשינה במקום המיועד לכך, עם ניסיונות להרגיע את התינוק השוכב בלי לעזוב אותו (תינוק בוכה יש להרים ולהרגיע).

טמפרטורה מומלצת בחדר: בקיץ לקרר מעט לכוון של 25 מעלות, ובחורף לחמם מעט לכוון 23 מעלות. שימוש יתר במזגן מייבש את האוויר, יוצר שנויים משמעותיים מדי במעבר מבית לחוץ וגם יקר ופוגע בסביבה

ניקיון: רחיצה אחת ליום או אחת ליומיים. ה "שילוש הקדוש" של מגבונים משחה וטיטול הוא הסיבה לרוב בעיות העור בינקות. המגבונים משייפים את העור ועתירים כימיקלים, המשחות מפחיתות אוורור. התוצאה- גן עדן לחיידקים ופטריות. אני ממליץ להשתמש במגבונים רק מחוץ לבית, אם בכלל. לניקוי יציאות ממליץ להתבסס על מים פושרים עם או בלי סבון עדין. לרוב אין צורך במשחות. לעור יבש מומלץ לנסות תחליבים כמו בלנאום הרמל.

 

3. האכלה

יעוץ הנקה: למכבי יועצות הנקה למי שזקוקים לכך. פרטים במדריך באתר מכבי.

תזמון ארוחות: תינוקות מאותתים על רעב בתנועות, קולות ובהמשך בבכי. אני מאמין כי יש להאכיל תינוקות לפי דרישתם. עבור תינוקות רכים, שטרם ביססו ארוחות יעילות וטרם מראים עליה עקבית במשקל, יש ליזום ארוחה לאחר 3 שעות מהארוחה הקודמת אם התינוק לא עשה זאת. משלב שהתינוק "מבין עניין", גומע יפה ועולה במשקל - אין צורך ליזום ארוחות. כאשר מאכילים תינוק לפי צרכיו ולא לפי השעון צפויה שונות במשכי הזמן בין הארוחות, ובתינוקות רכים צפויות ארוחות תכופות למדי.

שילוב בקבוק והנקה: אינני מבקר אימהות שבוחרות מסיבותיהן לא להניק. כן מפריע לי שילוב בקבוק אם נעשה ללא סיבה. עבור התינוק היניקה היא עבודה והאכילה בבקבוק יחסית פסיבית, ולכן הבקבוק הוא לעתים קרובות נתיב להפסקה הדרגתית של היניקה. מנסיוני הורים לתינוק יונק מקבלים יחסית בנחת תופעות רגילות כמו גזים, בכי ופלטות, בידיעה שהתינוק ניזון מהמיטב. הורים לתינוקות שאוכלים מבקבוק נוטים לאבד שלוותם מאותן תופעות, מחליפים פורמולות וחרדים מתחלואה בסיסית. התינוקות זוכים ליותר ביקורי מרפאה התערבויות וטיפול תרופתי. 

אימון בקבוק לפני חזרה לעבודה: מומלץ להתחיל אימוני בקבוק בנחת כשבועיים לפני חזרה לעבודה

האכלה בבקבוק: גם בהאכלת בקבוק קיימת טכניקה מומלצת. המטרה היא להאריך את הארוחה, כמו אצל תינוקות יונקים, לכדי כ 20 דקות, כדי לאפשר לתינוק להגיע לשובע שמקורו במזון ולא בניפוח הקיבה. הדבר מהווה בסיס לאכילה נכונה בכלל. השימוש הנכון בבקבוק כולל: החזקה זקופה של התינוק קרוב לגוף, שימוש בפטמת בקבוק איטית, עם מילוי עד למחציתה דבר המאפשר שחרור אויר מפה התינוק וזרימה איטית: אלו מקנים לתינוק יכולת לשלוט בקצב הבליעה. גירוי שפתי התינוק והכנסת הפטמה לפיו רק כאשר פיו פתוח לרווחה. הפסקות יזומות כל 10 בליעות תוך השארת פטמת הבקבוק על השפה העליונה של התינוק, כך שברצונו לינוק שוב מהבקבוק יוכל לפתוח את פיו ולאחוז שוב בפטמה.

פורמולה: כתחליף חלב אם, אם נדרש- יש לבחור תמ"ל על בסיס חלב פרה. פורמולות צמחיות נחשבות פחות מזינות. יש פורמולות מתאימות לתינוקות שפולטים משמעותית או כאלו שחשודים לאי סבילות לחלבון חלב הפרה- לדיון כאן אם יש קשיי אכילה. בתינוק הבריא שאין לו שלשול חריג אין תועלת בפורמולות ללא לקטוז.

 

קבלני משנה של יועצות הנקה

מסיבות שאני יכול רק לשער, קיים טרנד 'הפניות משנה' מטעם יועצות הנקה לארבעה טיפולים שעיקרם פרטיים: קרניוסקרל, אוסטאופטיה, לשון קשורה ו'רפלוקס סמוי'. איני שמח מתופעת הפניות זו. לדעתי יועצות ההנקה צריכות לחזק את הביטחון של האם בילד הבריא ובמנגנון ההנקה הטבעי, ולא להיות חלק ממערכת שמעבירה להורים מסר שילדם פגום וזקוק לתיקונים (פרטיים). מעשית: הפניות לקרנויוסקרל ואוסטאופטיה לדעתי מיותרות מהטעמים שציינתי. רפלוקס: אם עולה חשד לתופעה זו (סבל במהלך הארוחות או אחריהן, עם או בלי פליטות, עם או בלי סירוב לאכול ופגיעה בגדילה) נא פנו למרפאתי- אין צורך ביעוץ פרטי או קוסמים למיניהם. ולגבי לשון קשורה- פעולת ניתוק הלשון פשוטה ולא מסוכנת אולם קיימת במרכז הארץ שכיחות יתר מתמיהה של התופעה- ממליץ לוודא היטב עם יועצת ההנקה האם היא משוכנעת שיש אכן בעיה שמצריכה טיפול.

 

4. תלונות רפואיות שכיחות

פליטות: כמעט כל תינוק פולט. ניתן להקטין את הכמות הנפלטת ע"י האכלה בזווית, הוצאת אויר אחרי האוכל, הקניית זווית למזרון (לא ע"י כרית). נא לדווח על פגיעה בגדילה או סבל ניכר סביב ארוחות.

פריחת חיתול: אירוע נפוץ בעיקר אם מפספסים ניקוי יציאות. מומלצים ניקיון במים, אוורור, הימנעות ממגבונים, ולעיתים משחות- כגון אינוטיול דזיטין וצינקוד. בדיקה לרוב נדרשת.

"גזים": תופעה שמאופיינת בתלונה יומיומית של בכי, אי נוחות ורושם לכאב בטן, לרוב בשעות הערב. התופעה מתחילה לרוב בגיל שלושה שבועות (או קודם) ומשתפרת לרוב סביב גיל 3 חודשים. יש להגיב לתינוק. לזוז איתו בזהירות. להאכיל. כטיפול אפשר לנסות פרוביוטיקה (תכשיר 'ביו גאיה' אפשרי למתן בכל גיל, מהלידה והלאה). פרט לכך אין לקוליק טיפול ספציפי יעיל. רוב התכשירים המסחריים לקוליק נותנים תחושה של תועלת רק בשל טעמם המתקתק.  

דיסכיזיה: הוא ביטוי רפואי למצב בו יש נטייה לקולות מאמץ, תנועות מאמץ ובכי לפני ובמהלך יציאות. זו תלונה שנחשבת שפירה אם הילד אוכל יפה, גדל יפה והיציאות תקינות במרקם שלהן (לגבי תדירות ראו סעיף הבא). ניתן לסייע על ידי הנעת הירכיים למעלה. לא ללחוץ על הבטן. אין צורך ואף רצוי להמנע מלסייע על ידי גירוי פי הטבעת.

"עצירות": קצב היציאות בילוד מאד אינדיבידואלי, מעשר יציאות ויותר ליום, עד פעם בעשרה ימים. יציאות בתדירות הזו, אם הן במרקם רגיל-רך הן נורמליות, אינן מהוות בעיה ואינן עצירות, גם אם הן מלוות דיסכיזיה (אי נוחות, ראו בבקשה סעיף אחד למעלה). ליציאות אלו לא רצוי לסייע באמצעים פיזיים כגון החדרת מד-חום או במתן תזונה שאינה חלב אם / פורמולה.  

עצירות אמיתית היא צואה קשה, שנעצרת או נתקעת. זה מצב לא שכיח, שעלול לגרום סבל ודמם, ומצריך בדיקה. חשוב יהיה לדקדק האם מדובר בעצירות מולדת (העדר יציאות עוד מחדר הלידה ובהמשך יציאות קשות, מצב נדיר) או כזו שהתפתחה בשבועות החיים הראשונים. ניתן לקרוא על סעיף 'עצירות' בנפרד.  

 

5. חום ומחלות קלות

בכל גיל חום לא תקין מוגדר כטמפרטורת גוף מעל 38 מעלות במדידה אמינה. 

הגישה אל אירועי חום משתנה בהתאם לגיל.

עד גיל חודשיים חום מעל 38 מעלות מחייב בדיקה רפואית, ולרוב יש צורך בביקור בחדר המיון עם בדיקות פולשניות ואפשרות לאשפוז לטיפול אנטיביוטי. לכן עד גיל חודשיים מומלץ להימנע מחשיפה לא מתחייבת לילדים קטנים בכלל, וחולים- בפרט. בהמשך החיים הגישה לחום מתמתנת, וככלל- אירועי מחלה רגילים קלים דווקא בריאים למערכת החיסון ו 'מאמנים' אותה.

לאחר גיל חודשיים יש להתייחס לילד החולה (עם או בלי חום) בזהירות ואחריות אך ללא לחץ מיותר. בדרך כלל טמפרטורת הגוף במחלות חום אינה מסוכנת כשלעצמה. בגסות: חום הורג=42 מעלות, וחום שירגש צוות רפואי = מעל 41 מעלות. מה שחשוב תמיד הוא מצבו הכללי של הילד וזיהוי סימני אזהרה כהתייבשות, אנחות, סירוב לשתות, הקאה רצופה, סבל חריג וכדומה.

השאלה 'מתי להבדק'? לא קלה למענה, והיא יותר ברורה ככל שההורים צוברים ניסיון. נא קראו בעיון סעיפי 'נזלת/שיעול', 'שלשול', 'שפעת'. שם יש דגשים שונים למחלות עונתיות. כאשר ילדכם חולה ולדעתכם נדרשת הערכה רפואית- הפתרון הוא לרוב בדיקה. פניות אונליין ויעוץ מרחוק עלולים להטעות ולהיות מסוכנים.

תרופות הורדת חום: רצויות בעיקר בילד הסובל, לא כל-כך משנה מה טמפרטורת הגוף שלו. המטרה לסייע לילד לשתות ולמנוע התייבשות. סביר שילד עם חום מעל 39-40 מעלות יסבול. חום שמתקרב ל 41 יש להוריד כמובן. אבל אין הכרח בהורדת חום בילדים עם חום לא קיצוני שאוכלים/שותים ומרגישים טוב למדי.

 

6. קשיים, דכדוך ודכאון לאחר לידה (ודולה לאחר לידה) 

דכדוך או תחושת דכאון לאחר לידה הן תופעות נפוצות, נורמטיביות, והן בנות סיוע. אם את חשה דכדוך שפוגע באיכות חייך או מקשה עלייך את התפקוד- נא פני לרופא/ת המשפחה או למרפאתי. ניתן לעזור לך רפואית ובמקביל- ניתן לקשר אותך לעובדת הסוציאלית בסניף אשר תדריך אותך ותמליץ על יעוץ נוסף לפי הצורך.

דולה פוסט פארטום: הורים (בדגש אמהות), בעיקר לילד ראשון (לא רק) מרגישים לעתים קרובות אבודים. אם קיימות תחושות הצפה, תשישות, קשיים בהאכלה ובתגובות לבכי ולצרכי הילד, ואין תועלת מספקת בסיוע בן הזוג, המשפחה וכדומה- מציע לנסות לפנות לדולה פוסט פארטום להדרכה. זה יכול לעשות שינוי אמתי. דולה מומלצת: ביאטריס גל טלפון 052-2746784  

 

7. רפואה מונעת:

זהירות: גורם המוות והפגיעה הנפוץ ביותר בינקות הוא תאונות. אנא הקפידו על שימוש בכיסא בטיחות. השקיעו תמיד מחשבה למניעת תאונות נפילה, מים חשמל והרעלות. החומרים המזיקים ביותר הם מוצרי המסת שומנים המכילים בסיסים חזקים כגון פותחי סתימות ומנקי תנורים. חומרי הניקוי הרגילים בבית כגון אקונומיקה רגילה סבון כלים ופנטסטיק הם פחות מזיקים. במקרי פגיעה בעיניים יש לשטוף באופן יעיל  10 דקות במים זורמים.

מניעת מוות בעריסה: נושא חשוב מאד. נא קראו על הנושא. מומלץ: תנוחת שינה על הגב, הימנעות מעישון, הימנעות מלינה על ספה או מיטת ההורים, טמפרטורת חדר לא מופרזת בחורף. מוצץ גם מסייע במניעת מוות בעריסה.

קורס החייאה: אחת לתקופה נפתח במכבי קורס החייאה לתינוקות. פרטים באתר מכבי. קורסים נוספים אפשריים במד"א.

מעקב גדילה: נא לעדכן אותי על הערות בטיפת חלב.

אורטופד בגיל 1-1.5 חודש: מומלץ לבדיקת פרקי ירך כולל אולטרסאונד.

חיסונים: אני תומך בתכנית החיסונים כלשונה ומעודד חיסון גם נגד מחלת השפעת. איני ממליץ על דחיית חיסונים או פיצולם- בכלל. נא ראו הרחבה בנושא בסעיף 'חיסונים'..

 

8. מניעת טלטול תינוקות

בחודשי החיים הראשונים צפויים ימים קשים ושעות של בכי מתסכל. נוכח עייפות, בכי ממושך וצרחות יכול כל הורה וכל מטפל אחר להגיע לתסכול עד אבדן עשתונות. אפשר להבין כעס ותסכול- הם אנושיים. אולם לא ניתן לקבל פגיעה בתינוק. הפגיעה השכיחה ביותר בתינוקות במקרי אבדן עשתונות היא השתקה על-ידי טלטול: נענוע אגרסיבי של התינוק קדימה ואחורה. הטלטול עלול לגרום לפגיעות נוירולוגיות, דימום במוח ולמוות.

מה לעשות במקרי בכי ממושך? יש לצפות מראש לבכי כדרך תקשורת של התינוק. יש תינוקות שבוכים יותר וגם זה לרוב חולף. עם הזמן תכירו את סוגי הבכי ותגובותיכם יהיו יעילות יותר. הבכי מייצר עצבנות וזה ייעודו- לגרום לנו לגשת ולטפל בתינוק. אז מה לעשות? ודאו כי התינוק אינו רעב, כי התנאים הסביבתיים נכונים כולל טמפרטורה ולבוש. החליפו טיטול, שנו מנח ומגע, נסו אמבט, טיילו בחוץ. ואם זה לא עוזר- פנו לעזרה של מכר מנוסה או צוות רפואי. אם אתם מרגישים שאתם על סף אלימות - הניחו את התינוק במקום מוגן, התרחקו ממנו וקחו כמה זמן שנדרש למנוחה- גם אם התינוק ממשיך לצרוח. שתפו מיידית אחרים במצבכם ובקשו עזרה מכל סוג שהוא. (רוב תודות לפרוייקט טלטולא של המועצה הלאומית לשלום הילד).

בברכת בריאות שלמה