ילד רזה הוא ילד חולה ?

ההתייחסות למשקל באוכלוסית הילדים היא השוואתית: משקל הילד מיוחס לילדים אחרים. לרוב- לכלל בני גילו.

פעמים רבות מופנים או מגיעים למרפאה ילדים רזים להורים (או סבים) מודאגים: האם הילד הרזה הוא ילד עם בעיה?

 

התשובה צריכה להיות זהירה מפני שהפרעות ומחלות שונות עלולות לגרום לפגיעה במשקל. ולכן עלינו להתייחס לילדים במשקל הנמוך לגילם, נאמר לילדים מתחת לאחוזון 3 (אלו ששוקלים פחות מ 97% מהילדים בגילם), לילדים שיורדים במשקל או לאלו שלא עולים במשקל בקצב סביר. יש לשאול כמה שאלות, לבדוק גופנית, להתייעץ עם תזונאית, ולעתים לעשות בדיקת מעבדה. 

 

לאחר ששללנו בעיה גופנית, נשארנו עם שאלת הנורמה.

 

בתמונה הבאה מצולמים ילדי קבוצת 'נשרים' מקיבוץ מסילות, ביולי שנת 1945. 

 


לצערי, בימינו, כמחצית מילדי קבוצת נשרים היו מגיעים או מופנים למרפאה לבדיקה בשל רזון מתחת לאחוזון 3.

 

אבל הילדים הרזים שבתמונה הם איך שילדים צריכים להיראות.

 

ילדי קבוצת נשרים חיו בקיבוץ בשנות הארבעים. בעולם שררה מלחמה, בישראל היתה אי ודאות מדינית, אבל הילדים להערכתי לא סבלו רעב מעולם. מן הסתם כל המזון שבא לפיהם היה פרי עמל הוריהם ("אורגני"). מזון מעובד הם לא ראו. ממתק- אולי פעם בשבוע. מי שנשאר רעב קיבל עוד פרוסת לחם וגזר. ילדי הקבוצה בעצם אורח חייהם שרפו יותר קלוריות מהילדים שהיום מוגדרים ילדים פעילים. בתמונה אין אף ילד שהיה מוגדר היום כסובל מעודף משקל.

 

המין האנושי בנוי לתזונה של ילדי קבוצת נשרים, 1945, ולרמת הפעילות הגופנית שאפיינה את חייהם. השאיפה לילד שמנמן עטוף ועגלגל אינה מבוססת על עובדות. שעות המסך של ילדינו הן לא פחות משערורייה. אחוזוני המשקל שאנו משתמשים בהם לוקחים כנורמה את כל הילדים. ומרבית הילדים אוכלים לא בריא. כולנו פשוט לא בסדר.

 

כעובדה, כשליש עד מחצית מילדי הכיתה היום הם בעודף משקל אבסולוטי. עודף משקל זה נובע מתזונה לא בריאה ופעילות גופנית לא מספקת. ילדים אלו לא צריכים אאוט-סורסינג בדמות דיטאנית או חוגים. דיאטנית תאמר לכם מה שברור לכם, ובחוגים לרוב ממתינים ולא מוציאים מספיק קלוריות.

 

ברמת הידע שלי הנה מתכון בסיסי לגישה לחיים בריאים. הכל תואם את המציאות בת זמננו. מההורים מצריך לקיחת אחריות תכנון ומחשבה בלבד:

 

סכמטית:

תינוק שמתקשה באכילה ויורד באחוזוני המשקל צריך בדיקה.

ילד שיורד באחוזוני המשקל צריך בדיקה.

ילד באחוזון משקל נמוך צריך בדיקה.

החל מגיל שלוש יש לעשות מדידות אצלי כל שנה באביב.

אם לא נמצא חשד לבעיה גופנית נותרנו עם ילד רזה בריא.

ילד עם עודף משקל צריך תכנית.

 

תזונה:

יש להקפיד על ארוחת בוקר.

ארוחת הביניים אחר הצהריים צריכה להתבסס על פרי ירק ומזון פשוט.

יש להקפיד על ארוחת ערב משפחתית עד כמה שניתן.

יש לשאוף למזון בסיסי לא מעובד.

במזון מעובד יש להעדיף את זה שפחות עתיר שומנים מלחים וסוכר.

חטיפים ומזון פחות בריא יש לייעד לארועים כמו טיולים או מסיבות - בלבד.

לא לקנות משקאות ממותקים כלל. ממתק- פעם ביום או פחות. מזון ג'אנק- למעט.

המנות המוגשות היום לילדים הן לעיתים קרובות גדולות מדי.

ילד שלא רוצה לגמור ארוחה יקבל בהמשך את המנה שלו או אוכל בסיסי בלבד.

ילד עם בררנות מזון/מיעוט אכילה אמתי ביעוץ תזונאית יכול לקבל תוספים כגון פדיאשור.

 

 

פעילות:

מגיל זחילה יש ללכת כל יום לגינה אחרי הגן ולא הביתה.

יש לעודד פעילות שכונה ומשחקי גינה למיניהם.

יש לחנך להתניידות ספורטיבית: לזוז ברגל או באופניים כנורמה.

צעצוע ממונע- לא לקנות. קיבלתם? נא לזרוק.

מסך: תמיד לנתר ולבקר את משך החשיפה. להגדיר גבולות ולשמור עליהם.

חוגים: מיעוטם מקיימים פעילות אינטנסיבית, היתר הם חותמת גומי בלבד.

 

טעויות נפוצות:

הגשת מנות אכילה גדולות מדי.

מתן מזון משמין (או קורנפלור לתינוקות) כדי לעודד עלייה במשקל לילד רזה.

להורים שחשים אבודים אני ממליץ כמובן לפנות להתייעצות דיאטנית.

 

דוגמה אישית: נדרשת. מבוגר שמדגים תזונה לקויה, מיעוט פעילות גופנית, סימוס בלתי נלאה והיצמדות מעוררת רחמים לרכב הוא כנראה מבוגר לא בריא, שלא נותן סיכוי טוב לילדיו לגדול אחרת.

 

הכל בידינו.

 

בברכת בריאות שלמה.