פריחות והתנפחויות

פריחות והתנפחויות

אורטיקריה ואנגיואדמה - (Urticaria, Hives, Angioedema).

 
"פריחות" (תפרחות) אלרגיות מגרדות או בשם הרפואי, אורטיקריה, מופיעים בכ-20% מהאוכלוסייה לפחות פעם בחיים. אורטיקריה כרונית (ממושכת יותר מ-6 שבועות) מופיע בכ-0.5% מהאוכלוסייה. אורטיקריה מתאפיינת בנגעים עוריים מורמים, אדומים, מגרדים שעלולים להופיע במקומות שונים בגוף, כמו כן גם בכל הגוף.
 
יש סוגים שונים של אורטיקריה, מבחינת המראה החיצוני, פיזור, עוצמת הגרד וגורמים משרים.
 
התהליך שגורם לאורתיקירה מתרחש בעור. אם תהליך דומה מתרחש בשומן מתחת לעור, אז מדובר באנגיואדמה. התסמינים של אנגיואדמה הם בעיקר נפיחות שעלולה להיות מפלצתית, בד"כ לא סימטרית, ללא תפרחת מעל האזורים הנפוחים, ללא גרד או כמעט ללא גרד, יש לעיתים כאב עקב התרחבות ומתיחות של הרקמות המעורבות ולפעמים תחושה של צריבה. אנגיואדמה יכול להופיע בלשון, בחל הפה, בדרכי הנשימה, באיברים פנימיים כגון המעיים. התסמינים הנוספים הם משניים למקום המעורבות. כך אנגיואדמה בדרכי האוויר עלולה לגרום לחנק ומוות, ואם מתרחש במעיים יש בד"כ כאבי בטן חזקים, ממושכים, לפעמים הקאות, ולא מעט מקרים היו חשודים לדלקת בתוספתן (אפנדיציטיס) עד כדי ניתוח בלתי מוצדק (שלא ניתן היה למנוע ע"פ הממצאים באותו העת).
 
יש מקרים בהם אורטיקריה (תפרחת) ואנגיואדמה (נפיחויות) מופיעים ביחד.
 
אורטיקריה ואנגיואדמה יכולות להיות משניות לגורמים סביבתיים כגון תרופות, מזון מסוים, מגע עם גורמים שונים, זיהומים (וירלים, תולעים), עקיצות חרקים, עירוים של מוצרי דם ואף משנית לנשימה של חומרים אלרגנים (במקרה זה בדרך כלל עם תסמינים נשימתיים גם). יש סוגים של אורטיקריה שמושרים ע"י מצבים שונים כגון קור, חום (אורטיקריה כולינרגית), מאמץ גופני, רטט, לחץ, גירוי מכאני (דרמוגרפיזם), חשיפה לקרינת השמש (אורטיקריה סולארית). יש מקרים של אורטיקריה או אנגיואדמה בהן יש מרכיב משפחתי ידוע-תורשתי. באופן נדיר, אורטיקריה ואנגיואדמה עלולות להיות ביטוי של מחלות אוטואימוניות (בהן הגוף "תוקף את עצמו") או ביטוים של גידולים.
 
קבוצה מכובדת בשכיחתה, היא אורטיקריה ואנגיואדמה אידיופתים, שאומר שהגורם לא ידוע. היום יש עדויות שכמחצית מהמקרים הנ"ל משניים ליוצרות של נוגדנים נגד הנוגדן לאלרגיה (IgE) או נגד הקולטן של IgE.
 
אם יש חשש לגורם לאלרגיה נשימתי (נשאף) או במזון, ניתן לבצע טסטים עוריים. במקרה של חשש לאלרגיה לפניצילינים ניתן לבצע טסט לפניצילינים. טסט זה מתבצע בבתי חולים בלבד. חשש לאלרגיה לתרופות דורש הפסקת תרופות ולפעמים תגר (לתת שוב את התרופה ע"מ לוודא שהיא הגורם לאלרגיה). תגר (לתרופות, למזון או לכל גורם חשוד לגורם לאלרגיה) צריך להיעשות רק בתנאים מבוקרים בנוכחות של רופא מנוסה לטיפול בתגובות ובמקום בו יש כל הציוד והצוות המסייע לטיפול, בהתאם להנחיות רופא אלרגולוג. תגובה חוזרת לגורם אלרגי עלולה להיות שונה מהראשונה ואפילו מסכנת חיים.
 
יש לעיתים צורך לשלול מחלת רקע שמתבטאת באורטיקריה או אנגיואדמה, לצורך זה הרופא יכול לבקש מספר בדיקות מעבדה (בדיקות דם), ולפעמים בדיקות אחרות.
 
חשוב להיות ברורים בקשר לאיתור גורם לאלרגיה: חוץ מהמקרים בהם הגורם בולט כבר בלקיחת פרטים בפגישה הראשונה, כמו למשל אורטיקריה מיד אחרי תחילת טיפול באנטיביוטיקה מסוימת, ההצלחה באיתור גורם האורטיקריה לא גבוהה. וזאת כי הרבה מהמקרים האלה לא משניים לגורם סביבתי אלא לליקוים בתפקוד מערכת החיסון (האחראית על תופעות האלרגיה, בין היתר).
 
הטיפול מתחיל בהרחקת הגורם אם ניתן לזהות אותו.
 
קו הבא בטיפול הוא תרופות נוגדי היסטמין (אנטיהיסטמיניקה). אם תרופות הנ"ל לא משרים הטבה משמעותית, ניתן להשתמש בהן בשילוב, ואם עדיין לא השגנו הפוגה, ניתן להוסיף לטיפול זה סטרואידים (בד"כ בטבליות, לפעמים בזריקה או לתוך הווריד). כמובן השאיפה לטיפול קצר באמצעות סטרואידים היות ולסטרואידים דרך הפה או זריקה או לתוך הווריד יש השפעות לוואי בטיפולים ממושכים. במקרים בהם יש צורך לטיפול דחוף, למשל מקרה של אורטיקריה הנלוות בקוצר נשימה (דבר שמהווה אנפילקסיס, תגובה אלרגית קיצונית ומסכנת חיים) יש לטפל באדרנלין בהקדם ולהפנות את החולה מיד לחדר מיון להמשך טיפול ומעקב.
 
הטיפול באורתיקירה כרונית הוא יותר אומנות ממדע, יש חשיבות מירבית להבנה מצידו של המטופל שאין נוסחה הקובעת את הטיפול המוצלח ביותר ולפני שנגיע לטיפול משביע רצון לפעמים צריך לעבור מהלך של Fine tuning בטיפול, אשר נע באיזון עדין בין השפעות לוואי להישנות התסמינים.
 
לסיכום, אורתיקריה ואנגיואדמה גורמים לנו להרבה צרות ומפריעים לתפקוד שלנו. יש חשיבות לסיווג המתאים שממנו נובע הטיפול המוצלח ביותר. כמוכן, לא פחות חשוב, לתת למטופל את הביטחון להמשיך בהרגלים שלו באמצעות שלילת חשדים שיש לו בנוגע לגורם לאורטיקריה. טיפול מוצלח אפשרי במרבית המקרים.