חיסון לוירוס הפפילומה


הסוג הנפוץ ביותר של סרטן צוואר הרחם, הסוג הקשקשי ,הינו מחלה הנגרמת על ידי נגיף הפפילומה. נגיף זה, HPV מועבר במגע מיני ולכן המחלה, אם היא מופיעה, היא מחלת מין לכל דבר. מדי שנה מאובחנות בעולם כחצי מיליון נשים כחולות בסרטן צוואר הרחם ומתות מהמחלה כ250.000 נשים, רובן בעולם השלישי. בישראל מאובחנות מדי שנה כ200 נשים עם סרטן צוואר הרחם ופי 10 (כ2000 נשים) מאובחנות עם נגעים טרום סרטניים. עוד מאובחנים בישראל מדי שנה כ 17.000 מקרים של יבלות באברי המין, תוצאה של הדבקה על ידי זנים שונים של HPV.
כמובן שלא כל אדם שנדבק ב HPV יחלה בסרטן. למעשה כ 80% מהגברים והנשים הפעילים מינית ידבקו בנגיף זה במהלך חייהם. ברוב המקרים יחלוף הזיהום בלי להשאיר כל סימן אבל אצל עד כ4% של הנדבקים הזיהום יתבטא בהופעת יבלות על אברי המין. בשיעור נמוך ימשיך הזיהום לגרום להתפתחות נגעים טרום ממאירים ועד סרטן צוואר הרחם.
בפעם הראשונה בהיסטוריה של הרפואה יש היום בידינו חיסון יעיל למחלה ממארת שיש ביכולתו למנוע את ההדבקה על ידי הוירוס אצל כ 99% מהמחוסנים.
מומלץ, לכן, לעבור חיסון עוד לפני התחלת פעילות מינית אבל אפשר גם לאחר מכן.
בישראל נכלל החיסון למניעת HPV לנערות ולנערים בסל הבריאות. מוצעים בישראל שני תרכיבים: GARDASIL ו CERVARIX. שניהם פעילים כנגד הזנים העיקריים, 16 -18 ואילו גרדזיל מגן גם כנגד הזנים 6 ו11 הגורמים לרוב המקרים של יבלות באברי המין. שני התרכיבים נבחנו באופן נרחב מאוד והוכחה יעילותם כחיסון המגן מפני שינויים טרום סרטניים של הפות, הנרתיק ופי הטבעת, בנוסף להגנה מפני סרטן צוואר הרחם.
כשמדובר בחיסון נשאלת תמיד השאלה של תועלת מול סיכון. ובכן, אין יותר אי-ודאות לגבי התועלת, אך גם לגבי הסיכון יש כבר תמימות דעים: החיסון אושר כיום ביותר מ 125 מדינות וחוסנו עד היום יותר מ 60 מיליון בני אדם. במחקר רב היקף על כמיליון בנים ובנות בסקנדינביה שקבלו את החיסון, פרט לתופעות לוואי זניחות וחולפות, לא ידוע על תופעות לוואי חמורות, לרבות מחלות אוטואימוניות, כמו כן לא דווח עד היום על אף מקרה מוות שניתן היה לקשר אותו לחיסון.
לכן קשה לי בכלל להבין את ההתלבטות: אם קיים חיסון נגד מחלה ממארת, החיסון כבר נוסה על יותר מ 60 מיליון בני אדם וקיימת עדות מחקרית סולידית הן לגבי היעילות והן לגבי הבטיחות שלו, איך אפשר להצדיק שלא לחסן את הילדים שלנו?