איך מאבחנים אפילפסיה?

האבחנה של אפילפסיה היא בראש ובראשונה קלינית. במצב של היארעות מספר התקפים אפילפטיים ספונטאניים או בעדות מבדיקת העזר על נטיה מוגברת להתקפים, ניתן לאבחן אפילפסיה.
לצורך אבחון סוג התסמונת האפילפטית וגם לצורך מיקום המוקד האפילפטי אנו נעזרים במספר כלים אבחנתיים שכוללים בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, הערכה נוירופסיכולוגית, והדמיה מבניות ותפקודיות של המח.

- אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG) . הבדיקה בשימוש רב ונועדה לקלוט אבנורמליות ברישום החשמלי של המח כגון פעילות אפילפטיפורמית בעת ההתקף (איקטלית) ובין ההתקפים (אינטראיקטלית). הרגישות של בדיקה זו עולה לאחר חסך שינה היות וכניסה לשלבי שינה עמוקים יותר מעלה את הסיכוי לרישום פעילות אפילפטיפורמית. הסיכוי לרישום פעילות אפילפטיפורמית בתרשים EEG סטנדרטי בחולה עם אפילפסיה היא כ- 50% בממוצע, אך הרגישות עולה עד 80-90% במידה וחוזרים על הבדיקה כולל בשינה.

- ניטור וידאו- EEG, בדיקה באשפוז למשך מספר ימים לצורך קליטה של רישום פעילות EEG איקטלית ורישום EEG אינטראיקטלי ממושך. השילוב של רישום ה- EEG סימולטנית עם הקלטת וידאו עוזר למיקום יותר טוב של המוקד האפילפטי. כלי זה יכול לשמש אותנו להבדיל בין אירועים אפילפטים לבין אירועים שאינם אפילפטים, אשר יכולים להיות ממקור נוירולוגי שאינו אפילפטי (כגון הפרעות תנועה פרוקסימליות), או אירועים ממקור קרדיאלי, הימודינמי או פסיכוגני, ובכך זה עוזר להתאים את הטיפול התרופתי לאתיולוגיה של האירועים.

- הערכה נוירופסיכולוגית. בדיקה שכוללת מספר רב של מבחנים נוירופסיכולוגים אשר נועדו לזהות איזורים של דיספונקציה קורטיקלית ובכך לעזור במיקום המוקד האפילפטי.

- MRI מח בשדה מגנטי גבוה (עדיף ב- 3T) ובחתכים דקים אשר מותאמים למיקום ולמנח המוקד האפילפטי המשוער. למשל חתכים קורונלים דקים לאונות הטמפורליות יכול לעזור באבחון אפילפסיה טמפורלית מיזיאלית, שבה המוקד האפילפטי נמצא בהיפוקמפוס, באמיגדלה או בגירוס הפאראהיפוקמפלי.

- PET CT מח איקטלי או אינטראיקטלי. בדיקת הדמיה תפקודית אשר מכמתת את המטבוליזם המוחי לאחר הזרקת פלודיאוקסיגלוקוז ( 18F-FDG). המוקד האפילפטי מראה עליה במטבוליזם בעת ההתקף האפילפטי (Ictal Hypermetabolism), וירידה במטבוליזם באותו איזור בין ההתקפים (Interictal Hypometabolism).

- SPECT מח איקטלי או אינטראיקטלי. בדיקה תפקודית שמדגימה את הפרפוזיה המוחית ע"י הזרקת איזוטופ רדיואקטיבי( 99mTc). הפרפוזיה המוחית לאיזור המוקד עולה בעת התקף אפילפטי (Ictal Hyperperfusion), בעוד שהיא יורדת בין ההתקפים (Interictal Hypoperfusion). הבדיקה דורשת אשפוז ביחידת ניטור וידאו EEG, כך שהמטופל נמצא תחת רישום EEG והקלטת וידאו, כך שהאיזוטופ יוזרק תוך ורידית כמה שיותר צמוד לתחילת ההתקף. הזרקה מאוחרת יחסית תדגים את האיזורים אליהם התפשטה הפעילות האפילפטית ולאו דווקא את המוקד הראשוני. ההזרקה יכולה להתבצע באופן ידני או ע"י מזרק אוטומטי שנשלט מחדר הניטור.

- מגנטואנצפלוגרפיה (MEG). בדיקה אלקטרופיזיולוגית שמודדת את הפעילות המוחית. בשונה מבדיקת ה- EEG אשר בודקת את הסיגנל החשמלי של הקורטקס, ה- MEG מודד את השינוי בשדה המגנטי של קליפת המח. השדה המגנטי מונחת פחות מהזרם החשמלי בעת המעבר בגולגולת ובקרקפת ולכן בדיקה זו יכולה לתת לנו לעיתים בדיוק רב יותר את מיקום המוקד האפילפטי, בייחוד כשמדובר במוקד אפילפטי שטחי.

- EEG-fMRI, בדיקה שמשלבת רישום סימולטני של EEG תוך כדי סריקת MRI תפקודי (functional MRI). בשונה מ- MRI מבני, ה- fMRI מודד את הפעילות ההימודינמית והמטבולית של המח. בדיקת ה- EEG-fMRI מצריכה רישום של פעילות אפילפטית בזמן הבדיקה, ובודקת את האיזורים שחל בהם שינוי מטבולי והימודינמי בעת הפעילות האפילפטית, ובכך יכולה להדגים את המוקד האפילפטי.

- NIRS, או Near Infrared Spectroscopy, בדיקה שמסתמכת על מדידת השינוי בריכוז ההימוגלובין המחומצן מקליפת המח השטחית. במוקד האפילפטי יש עליה בצריכת החמצן ע"י תאי המח ובכך בדיקה זו יכולה להדגים את המוקד האפילפטי באותם איזורים.

- רישומי EEG פולשניים, בדיקות אלו נמצאות בשימוש במידה והבירור הבלתי פולשני אשר הוזכר עד כה לא הניב מיקום מדוייק של המוקד, ובמידה ועולה אופציה ניתוחית על הפרק. ניטור זה מאפשר גם ביצוע גריה חשמלית לקורטקס אשר יכולה לעזור במיפוי האיזורים האפיפלטים והאיזורים התפקודיים שבקרבם. האינדיקציות העיקריות לניטור פולשני הן:
1. המצאות מוקד אפילפטי ללא לזיה או שינוי מבני ברור ב- MRI.
2. במידה והבירור שאינו פולשני הניב תוצאות שונות או שאינן תואמות לגבי מיקום המוקד. למשל פעילות אפילפטית באיזור מרוחק מלזיה מוחית ברורה.
3. במידה ויש חשד למספר מוקדים אפילפטים סימולטנים ועל מנת להגיע למוקד המוביל ביניהם
4. במידה והמוקד האפילפטי נמצא בקרבת איזורים מוחיים עם תפקודים חיוניים ונדרשת גריה חשמלית מוחית.