גם ביחסי מין בין נשים יכולה להיות חשיפה לווירוס הפפילומה

שם המפרסם:



קמפיין ראשון מסוגו בישראל הושק השבוע על ידי קופת חולים "מכבי שירותי בריאות" במחוז מרכז שמטרתו לקדם בריאות נשים בקהילה הלהט"בית בתל אביב, רמת גן וגבעתיים. "נשים להט"ביות פחות מגיעות לרופאת המשפחה ולגניקולוגית בהשוואה להטרוסקסואליות, ופחות ניגשות לקבלת שירותי רפואה", מסבירה ד"ר רות גופן, יוזמת הקמפיין, על מצבן של הנשים בקהילה, "בנוסף, אנחנו יודעים ממחקרים בעולם שלנשים להט"ביות יש יותר גורמי סיכון לתחלואה כגון עישון וצריכת אלכוהול. השילוב הזה של יותר גורמי סיכון ופחות שימוש בשירותי רפואה, מעמיד את האוכלוסייה הזו במידה מסוימת של סיכון בריאותי".

ד"ר גופן היא רופאת משפחה במרפאת "מכבי" בכיכר הבימה בתל אביב הפונה לקהילת הלהט"ב. כיום היא מכהנת כיו"ר ושותפה בחברה לרפואת להט"ב בהסתדרות הרפואית, איגוד מקצועי אותו הקימה ביחד עם ד"ר גל וגנר לפני כשנתיים במטרה לפעול לקידום הבריאות בקהילה הגאה. במהלך החודשים האחרונים יזמה במסגרת עבודתה בקופת החולים קמפיין שמטרתו להעלות את המודעות לבריאות בקרב נשים בקהילת הלהט"ב. "חשבתי שזה יהיה נכון עכשיו לעשות קמפיין שמכוון לנשים בקהילה", ד"ר גופן מפרטת, "לקמפיין נרתמו נשים מהקהילה הלהט"בית, ביניהן נינה הלוי, רכזת תחום הלהט"ב במרפאת לוינסקי, ד"ר דנה אולמרט ועו"ד מיכל עדן במטרה לעודד נשים בקהילה לבצע ביקורות ובדיקות שגרתיות במגוון תחומים רפואיים".

"הקהילה הלהט"בית היא בעצם אוסף של קהילות שונות ומיוחדות", מנתחת עו"ד מיכל עדן, ממשתתפות הקמפיין, "למשל, אנחנו רואים בעיות של אלימות כלפי הקהילה הטרנסית, אצל לסביות אנחנו רואים מצב של סיכון גבוה לחלות במחלות מסוימות, כך שאי אפשר להסתכל על הקהילה כמקשה אחת. קופת חולים מכבי הסכימה בקמפיין הזה להשקיע באוכלוסייה שהיא אוסף של קהילות, כדי להציל אנשים ממצבי סיכון. בין הקהילות, נשים לסביות הן בפירוש קבוצה עם תחלואה גבוהה בתחומים מסוימים".

בעוד שקמפיינים העוסקים במניעת מחלות מין בקרב גברים בקהילה הצליחו לתפוס מקום בתודעה בשנים האחרונות, נראה כי נושאים הנוגעים לבריאותן של נשים להט"ביות כמעט ולא נדונו בתקשורת. "זה תחום שפחות הצלחנו להתמקד בו", מבהירה ד"ר גופן, "אצל גברים יש יותר תמיכה והתעניינות מצד ארגונים שונים בקהילה, כמו הוועד למלחמה באיידס, לעומת זאת, יותר קשה לעניין נשים בקהילה וגם ארגונים במה שנוגע לבריאות נשים". מספרת גופן על הסיבות שבגינן יזמה את שיתוף הפעולה עם קופת החולים. "אני חושבת ש'מכבי' עושים כאן משהו מאוד ייחודי, וזה נורא משמח ומרגש אותי".

"אני מכירה נשים שלא נבדקו למעלה מעשר שנים"
על פי מחקרים שנעשו בקרב נשים להט"ביות בעולם, נראה כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שנשים בקהילה אינן מגיעות לבדיקות תקופתיות אצל גניקולוג היא העדר צורך בגלולות למניעת הריון. "יכולה להיכנס אליי אישה לסבית בת 34 ואני אשאל אותה 'מתי היית פעם אחרונה אצל גניקולוג?', והתשובה יכולה להיות 'אף פעם', זה דיאלוג שהיה לי עם מטופלת", משחזרת ד"ר גופן, "חשוב להבין שבדיקה תקופתית אצל גניקולוג היא חשובה ביותר, למשל, נשים לסביות וביסקסואליות צריכות לבצע בדיקת פאפ סמיר אחת לשלוש שנים, משום שגם ביחסי מין בין נשים יכולה להיות חשיפה לווירוס הפפילומה. בנוסף, גם נשים לסביות או ביסקסואליות שקיימו בעבר או מקיימות בהווה יחסים עם גברים צריכות כמובן לבצע את הבדיקה".

בנוסף למחשבה השגויה לפיה נשים להט"ביות אינן זקוקות לבדיקה תקופתית אצל גניקולוג, ד"ר גופן מדברת על סיבות נוספות שבגללן, על פי המחקרים, נשים בקהילה נמנעות מפניה לרופאת המשפחה או מבדיקה אצל הגניקולוגית. "לחלק מהנשים היו ניסיונות עבר לא טובים עם רופאים", היא מסבירה, "הן הגיעו לרופא שלא היה לו את הידע שצריך על מנת לעזור להן, או שהיה להן ניסיון לא טוב עם רופא כאשר חשפו בפניו את הנטייה המינית שלהן. כך בעצם המוטיבציה להגיע לבדיקות רפואיות אצל גניקולוג באופן שיגרתי, ואף במצבי חולי נפגעת מאוד".

"עם זאת, חשוב לדעת שיש רופאים, בטח במחוז תל אביב אבל גם מחוצה לו, שהם ידידותיים לחברי ולחברות הקהילה", מרגיעה ד"ר גופן, "המרפאות שלהם הן מרחב מוגן עבור נשים בקהילה, ואפשר להרגיש בטוחות לגשת אליהם. הכוונה לרופאי או רופאת המשפחה, לגניקולוגיות/ים, כירורגית שד וכדומה. יש משמעות מאוד גדולה לבדיקות שגרתיות, ומומלץ להגיע לרופאת המשפחה לביקורים תקופתיים. היא יכולה לבצע או להמליץ על הבדיקות שיש בהן צורך כגון מדידת לחץ דם, שיחה על עישון והפסקת עישון, שקילה, הפניה לכירורגית שד או לרופאת נשים במקרה הצורך ועוד".

"אני מכירה נשים שלא נבדקו למעלה מעשר שנים, וזה מצב שדורש תיקון", מעידה עו"ד עדן ממקרים אליהם נחשפה בסביבתה הקרובה, "אותן נשים בעצם הופכות להיות חלק מקבוצת סיכון שעלולה חלילה לחלות במחלות מסוכנות. אני מכירה גם הרבה נשים לסביות שחלו כי לא נבדקו או הלכו לביקורת והשכיחות היא גבוהה בכל מה שקשור לסרטן צוואר הרחם או השד".

"צריך לקרוא לכל אישה לסבית ללכת לפחות אחת לשנה עד שלוש שנים לגניקולוג על מנת לעשות ביקורת", מצהירה עו"ד עדן, "אני מקווה שלא רק בקופת חולים מכבי יעשו קמפיין, אלא שגם משרד הבריאות והרשויות המקומיות יעסקו בלעודד מניעה של מחלות באמצעות הסברה".

בנוסף לחשיבות של הבדיקה הגניקולוגית למניעת מחלות כגון סרטן צוואר הרחם, בדיקת ממוגרפיה משמעותית לא פחות. "על פי המחקרים, לנשים לסביות יש מעט יותר סרטן שד לעומת כלל האוכלוסייה, כנראה בגלל מיעוט הריונות ופחות הנקה - שני גורמים מגנים מפני גידולי שד", מסבירה ד"ר גופן ומוסיפה, "בנוסף, יש יותר עישון ושימוש אלכוהול בקרב נשים בקהילה, שגם הם תורמים כנראה לשכיחות יתר של גידולי שד בקהילה".

"גם אצל נשים טרנסיות יש חשיבות רבה למעקב הרפואי"
בעיית ההימנעות מביקורים אצל רופאת המשפחה רלוונטית גם לגבי נשים טרנסג'נדריות, אשר לדבריה של ד"ר גופן, נמנעות גם הן לעיתים מקבלת שירות רפואי מסיבות שונות: "נשים טרנסיות ובכלל הקהילה הטרנסית, היא קהילה שחשופה להרבה יותר אפליה וסטרס לאורך החיים, ועל הרקע הזה יש עלייה בשכיחות של תחלואה גופנית ונפשית".

"על רקע האפליה והסטיגמה אליה חשופות נשים טרנסיות, יש אצלן יותר עישון, יותר שימוש בחומרים ממכרים, וכן דיכאון, חרדה ואובדנות בשכיחות גבוהה במיוחד. חשוב להבין שאצל נשים טרנסיות יש חשיבות רבה למעקב הרפואי. הטיפול ההורמונלי, הניתוחים שחלקן עוברות, התחלואה הנלוות (חרדה, דכאון וכו') כל אלה דורשים מעקב רפואי. ישנן גם נשים בקהילה הטרנסית שלוקחות את הטיפול ההורמונלי בשוק השחור, ואנחנו רוצים שיגיעו לרופאת המשפחה, יקבלו את הטיפול בצורה מסודרת ויבצעו את המעקב רפואי הדרוש. זה עניין מאוד קריטי".

לצד המודעות לסיכונים, גם השיפור ההדרגתי ביחסה של החברה לקהילת הלהט"ב הוא גורם אשר משפיע על בריאותם של אנשים בקהילה והנשים בתוכה. "אני חושבת שהמצב כל הזמן משתפר", ד"ר גופן מתייחסת למצב הבריאותי ועל המודעות לבריאות בקהילה הגאה בישראל, "העובדה שיש היום פחות אפליה ויותר קבלה של הקהילה, היא כשלעצמה מפחיתה סטרס, מפחיתה שכיחות של גורמי סיכון בריאותיים שהיו נפוצים יותר בעבר ומשפרת את הבריאות הגופנית והנפשית של חברות וחברי הקהילה".


"אני קוראת לנשים בקהילה לפרוץ את המחסום הזה של הבושה או המבוכה, ולגשת לביקור רפואי אצל רופאת המשפחה", מסכמת ד"ר גופן, "אין שום סיבה שלסביות, ביסקסואליות או טרנסיות לא יקבלו שירותי רפואה כמו כל אישה הטרוסקסואלית. יש משמעות מאוד גדולה לבדיקות שגרתיות, לביקורים תקופתיים ולמעקב אצל רופאת המשפחה".

"אל תחכו לרגע של משבר או מצוקה כדי להיבדק", חותמת עו"ד עדן את הדברים, "תחליטו שאתן עושות את זה כחלק משגרת החיים שלכן".